"אמא, נכון שזה טוב לבכות?" | המדע מאחורי ויסות רגשי, דמעות, ומה שבאמת קורה לנו בזוגיות
הבת שלי שאלה אותי את זה לא מזמן. האינסטינקט הראשון שלי היה לחייך מהתמימות המתוקה הזאת. אבל האמת היא, שאין בזה שום דבר תמים. המדע די מסכים איתה. אנחנו מתייחסים לבכי כמו לדליפה. ברגע שילד (או מבוגר) מתחיל לדמוע, המטרה היא לאטום את הסדק. "די, אל תבכה", "קח כוס מים", "הכל יהיה בסדר". אנחנו בטוחים […]
ילדים רגישים מאד וסליחות בגינה: למה להכריח אותם להתנצל זה מתכון לאסון
כולנו היינו שם. שעת אחר צהריים בגינה. הילד שלך חטף צעצוע, או דחף, או הרביץ. הילד השני בוכה. ואז מגיע הרגע הזה. האמא של הילד השני משלבת ידיים. נועצת בך מבט ששופט את כל שושלת ההורות שלך מאז ימי התנ"ך. או גרוע מזה, היא רוכנת לילד שלה ומסננת בקול רם: "בוא חמודי, נלך לשחק במקום […]
הילד מתפרק באוטו אחרי החוג? בואו נדבר על הסתגלות ומתמטיקה של הורים
שבע וחצי בערב. הודעה בקבוצת הגן של הקטנה. "מישהי יודעת אם נשארו מקומות בחוג של יום שלישי?" ותוך ארבע דקות יש שם שבע עשרה תגובות. קרטה, בלט, רובוטיקה, חוג בישול לגיל שלוש. (חוג בישול. לגיל שלוש. אשכרה). ואת שוכבת על הספה. מרוחה. אחרי היום השלישי ברציפות של בכי בפרידה ומרגישה שאת אמא פח שנשארה מאחור […]
ילד רגיש מאד בחופשה: למה הקיץ נגמר בהתרסקות ואיך מתקנים עכשיו?
רבע לעשר בלילה, במיטה שהיא לא המיטה שלו, בחדר שהוא לא החדר שלו.הוא כבר בכה. כבר שתה. כבר עשה פיפי. כבר ביקש עוד סיפור.עכשיו הוא בוכה כי לשמיכה יש ריח מוזר. ואת יושבת על הרצפה לידו, בחושך, מנסה לא לצאת מהעור. כי בחדר ליד יש עוד אנשים. וכי מחר בבוקר את אמורה להיות בחופשה. ואת? […]
הסתגלות לגן עם ילדים רגישים: למה העצה "פשוט תחתכי" הורסת להם את האמון
זה מתחיל בדרך כלל כבר בשלב הנעליים. עבור ילד רגיש מאוד, הפרידה בבוקר היא לא סתם באסה. המערכת שלו, שקולטת כל רחש בעוצמות של רמקול בהופעה חיה, מזהה את הפרידה כאיום. בכניסה לגן הוא נתלה לך על הרגל כאילו את סירת ההצלה האחרונה על הטיטאניק. האצבעות שלו לבנות מרוב מאמץ, הגוף נוקשה ובעיניים שלו יש […]