לגדל ילד רגיש מאד
את מכירה את הרגע הזה.
מישהי בגינה שואלת מה שלום הילד, ואת מתחילה לענות. ואז את רואה את הפנים שלה, ומקצרת. "בסדר, קצת עמוס." כי להסביר באמת מה קרה הבוקר לוקח עשרים דקות, ובסוף בכל זאת תקבלי עצה שלא מתאימה לו.
אתה כבר לא מספר. לא כי אין לך מה להגיד, אלא כי כל שיחה כזו עולה לך יותר ממה שהיא נותנת.
וזה החלק הכי מתיש בלגדל ילד רגיש מאוד. לא ההתפרצויות ולא הבקרים. הבדידות.
בקבוצה הזאת את לא צריכה להסביר.
כשהורה אחר מספר על ילדה שלא מוכנה ללבוש שום דבר עם תפר, אף אחד לא מרים גבה. כשמישהו מתאר איך הבן שלו החזיק את עצמו כל היום בגן והתפוצץ ברגע שנכנס לאוטו, כל הראשים בחדר מהנהנים.
זו לא סתם תחושה נעימה. זה מה שמאפשר סוף סוף להתקדם.
כשאת לא מבזבזת את האנרגיה על להצדיק את הילד שלך ועל להסביר שהוא לא מפונק, נשאר לך כוח לשאול את השאלה האמיתית: מה עוזר לו, ומה אני עושה מחר בבוקר.
יש דברים שקורים בקבוצה ולא קורים באותה עוצמה במפגש אישי.
כשאת שומעת הורה אחר מתאר סיטואציה שמזכירה בדיוק את מה שקורה אצלך, משהו נרגע. פתאום את מבינה שזה לא רק אצלך, ושאת לא היחידה שמתעייפת, מתבלבלת, כועסת או לא יודעת מה לעשות ברגע האמת.
ומעבר לזה, בקבוצה לומדים גם אחד מהשנייה. דרך סיפורים אמיתיים, דרך שאלות של הורים אחרים, ודרך הרגעים שבהם מישהו אומר משהו ואתה חושב לעצמך: בדיוק ככה זה אצלנו.
הכוח של הקבוצה הוא בשילוב. ידע מקצועי, שיתוף חי מהבית, תמיכה של אנשים שמבינים, וכלים מעשיים. לא נשארים לבד עם התיאוריה, ולא נשארים לבד עם הקושי.
בכל מפגש נעסוק בנושא מעולם הרגישות הגבוהה, ההיקשרות וההתפתחות הרגשית של ילדים.
אבל הלמידה לא נשארת באוויר.
בכל מפגש יש מקום להביא סיטואציות אמיתיות מהבית.
רגע שבו לא ידעת איך להגיב.
שיחה שהסתבכה.
גבול שלא הצלחת להחזיק.
או ילדה שהייתה זקוקה למשהו, ולא הצלחת להבין למה.
יחד נסתכל על זה אחרת.
מה הילד מנסה לומר דרך ההתנהגות שלו, מה קורה לך בתוך הסיטואציה,
ואיך אפשר להגיב בדרך שמחזיקה גם את הקשר וגם את ההובלה שלך.
המטרה היא לא לצאת עם רשימת טיפים כללית, אלא עם הבנה של הילד הספציפי שלך וכלים שאפשר באמת ליישם בבית.
הקבוצה מתאימה לך אם את מגדלת ילד או ילדה שמרגישים חזק, מגיבים חזק וזקוקים ליותר קרבה והחזקה.
היא מתאימה במיוחד אם אתה מרגיש שאתה לא רוצה להישאר לבד עם השאלות שלך. אם את מחפשת מקום מקצועי אבל לא מרוחק, שיש בו ידע וגם אנושיות, שאפשר לדבר בו בכנות, לשמוע הורים אחרים, ולצאת עם יותר ביטחון בדרך ההורית שלך.
ואם עד היום הרגשת שרוב מה שקראת ושמעת על הורות פשוט לא מתאים לילד שלך, זה בדיוק המקום.
הקבוצה מתקיימת במסגרת קטנה וסגורה, כדי לאפשר אינטימיות, אמון ורצף.
הורים יוצאים עם יותר הבנה של הילד שלהם, יותר מילים למה שקורה בבית, ויותר יכולת לעצור רגע לפני התגובה האוטומטית.
אבל לא פחות מזה, יוצאים עם הקלה.
הקלה מזה שלא רק אצלך קשה.
הקלה מזה שאפשר לדבר בלי להתבייש.
הקלה מזה שיש עוד הורים שמתמודדים עם אותן שאלות.
והקלה מזה שאפשר לבנות דרך אחרת. לא מושלמת, אבל ברורה, רגועה ומחוברת יותר.
אני אדוה כפרי, מדריכת הורים בגישה ההיקשרותית ההתפתחותית ויועצת זוגית בגישת EFT.
מאחוריי מעל שבע עשרה שנים בתחום הנחיית הקבוצות והחינוך, בעבודה עם הורים, ילדים, בני נוער וצוותי חינוך. כיום אני מנחה בכירה באקדמיית מצמיחים, בתוכנית להפחתת תוקפנות והגברת תחושת שייכות.
הניסיון הזה מאפשר לי להחזיק קבוצה בצורה רגישה, בטוחה וברורה. לתת מקום לקול של כל הורה, אבל גם לשמור על כיוון. לאפשר שיתוף בלי להישאר רק בפריקה. להביא ידע ולחבר אותו לחיים האמיתיים בבית.
ואני מכירה את זה גם מבפנים. אני אמא לשניים, ביניהם ילד רגיש מאוד.
המפגשים שלי מתקיימים בגובה העיניים, בדיסקרטיות, בלי שיפוטיות, ועם מקום גם לכאב, גם לבלבול וגם להומור. כי בתוך כל העומס של ההורות, לפעמים עצם האפשרות לצחוק יחד על רגעים בלתי אפשריים היא כבר נשימה.
אם את מזהה את עצמך בקושי היומיומי אבל לא בהכרח ברגישות הגבוהה, ואם את רוצה להבין לעומק את הגישה ההיקשרותית ולקבל כלים לבקרים, לגבולות ולמריבות בין אחים, הקבוצה "לגדל ילדים מתוך קשר" מתאימה לך יותר.
ההבדל פשוט. הקבוצה הזאת מוגדרת לפי הילד שלך. הקבוצה השנייה מוגדרת לפי מה שלומדים בה.
מעבר לקבוצות שאני פותחת לאורך השנה, אפשר להזמין קבוצה ייעודית לקבוצת הורים קיימת, למסגרת חינוכית, למקום עבודה, לקהילה או אפילו למפגש ביתי.
זה מתאים במיוחד לגנים ולבתי ספר שרואים שיש אצלם קבוצת הורים שמתמודדת עם אותם אתגרים, ורוצים לתת להם מענה מקצועי במקום שבו הם כבר נמצאים.
